גם היום אנו מחוברים לתהלים בחיי היומיום, ואפילו קוראים מפסוקי התהלים - שמות של אנשים, ספרים, בתי חולים, ישובים ועוד. להלן חלק מתוך הדוגמאות הרבות המצויות בספר התהלים:

"מִשְׂגָּב לַדָּךְ" - בית חולים "משגב לדך" (ליולדות), בירושלים. תהלים ט' י': "וִיהִי יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה".

בית חולים "שַׁעֲרֵי צֶדֶק" בירושלים. החולים המתרפאים ב"שערי צדק", יוצאים בריאים ומודים לה' על כך. תהלים קי''ח, י''ט: "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָ-הּ".

"אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר" - קיבוץ "אילת השחר" בצפון הארץ, מצפון לצפת. "אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר": ראשית הזריחה, וכינוי לגאולת עם ישראל. תהלים כ''ב, א': "לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד".

קיבוץ "חָפֵץ חַיִּים" ליד גדרה, המשוייך לתנועת פועלי אגודת ישראל. תהלים ל''ד י''ג-ט''ו: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב?

קיבוץ "אפיקים" בדרום הכנרת. תהלים קכ''ו, ד': "שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב".

קיבוץ "מרחביה" ליד עפולה, ולידו מושב מרחביה.

פרק קי''ח ה': "מִן-הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּ-הּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָ-הּ".

זה הוא כינוי לרבי ישראל מאיר הכהן מראדין זי''ע, אשר הספר הראשון שכתב היה "חפץ חיים". הספר פורסם בשנת 1873 ועסק בהלכות לשון הרע ורכילות. את הספר הוציא רבי ישראל מאיר הכהן זי''ע בעילום שם, אך כאשר נודעה זהות המחבר ברבים, החלו לכנותו בשם ספרו "חפץ חיים", כך גם נשאר שמו בפי העם עד היום.

גם היום אנו לומדים מספריו הקדושים, ומפורסמים ספריו בנושא הלכות לשון הרע ו"משנה ברורה" ועוד.

תהלים ל''ד י''ג-ט''ו: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב?" בהמשך מובא: "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ". אתה מעוניין לחיות? מעוניין לראות ימים טובים בחייך? - מה הסוד? לנצור את הלשון מרע, להקפיד לדבר בלשון נקיה ולא לדבר לשון הרע, ללמוד הלכות לשון הרע ולהיזהר מלדבר שקרים ומרמה. להתרחק מהרע ולעשות טוב, ולרדוף שלום. "לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה, דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (תהלים ק''א, ז').

ה"נוֹדָע בִּיהוּדָה" - הוא הרב יחזקאל הלוי לנדאו, המכונה "הנודע ביהודה" על שם ספרו "הנודע ביהודה" הנחשב לגולת הכותרת בספרות התלמודית ההלכתית.

תהלים ע''ו ב': "נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹקִים, בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ".

ה"רֵאשִׁית חָכְמָה" - הוא כינוי לרב אליהו משה וידאש, בעל ספר "ראשית חכמה", אשר יצא לאור בצפת, בשנת השל''ה. תהלים קי''א י': "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד". תחילת החכמה היא שתהיה לאדם קודם כל יראת ה'. משלי ד' ז': "רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה".

"אוֹר הַחַיִּים" הקדוש - הוא רבי חיים בן עטר זיע''א, אשר נולד בעיר סאלי במרוקו שם גדל (נפטר בירושלים בשנת תק''ג ונטמן בהר הזיתים), ומכונה כך על שם ספרו הידוע "אוֹר הַחַיִּים" על התורה. הבעל שם טוב העיד עליו: שכל דבריו הם על פי רוח הקודש. תהלים נ''ו, י''ד: "כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי, לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹקִים בְּאוֹר הַחַיִּים". "אוֹר הַחַיִּים" גם שמות בתי ספר ברחבי הארץ ועוד.

"חֹק לְיִשְׂרָאֵל" - אלה ספרי קודש הכוללים לימוד תורה, זוהר וכו' ויש שלומדים בהם באופן קבוע בכל יום, ובכך קובעים עתים לתורה. פ''א ד'-ה': "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב".

"כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא" - חובה. הכוונה שישראל חייבים לתקוע בשופר בראש השנה. ומכאן כנראה לקחו את שם הספר "חוק לישראל", שהיהודי חייב לקבוע עתים לתורה (כמו שחייב לתקוע בשופר..), והוא יכול ללמוד ב"חוק לישראל" כל יום.

"יביע אומר" ו"יחוה דעת"

"יַבִּיעַ אֹמֶר" ו"יְחַוֶּה דָּעַת" הינם שניים מספריו של של הרב הגאון רבינו עובדיה יוסף שליט''א.

"יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת" (תהילים י''ט, ג'). "יְחַוֶּה דָּעַת" זה גם שמו של בית מדרש בירושלים.

רחוב "איילת השחר" בתל אביב והוד השרון. תהלים כ''ב, א': "לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד".

רחוב "משגב לדך" בירושלים. תהלים ט' י': "וִיהִי יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה".

רחוב "שערי צדק" בירושלים. תהלים קי''ח, י''ט: "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָ-הּ".

רחוב "חפץ חיים" בירושלים, תל אביב, רעננה, רחובות, פתח תקווה, ראש העין, בני ברק. תהלים ל''ד י''ג-ט''ו: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב"?

רחוב "ראשית חכמה" בתל אביב ובירושלים. תהלים קי''א י': "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".

רחוב "אור החיים" ביפו, הרצליה ובני ברק. תהלים נ''ו, י''ד: "כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי, לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹקִים בְּאוֹר הַחַיִּים".

רחוב "ישא ברכה" בירושלים. תהלים כ''ד, ה': "יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹקֵי יִשְׁעוֹ".

רחוב "מרחביה" בתל אביב, פתח תקווה, הרצליה, הוד השרון וגני תקווה. פרק קי''ח ה': "מִן-הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּ-הּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָ-הּ".

רחוב "רוממה" בירושלים, בהרצליה ותל אביב. תהלים קי''ח, ט''ז: "יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל".

רחוב "ראש פינה" בירושלים, תל אביב, רמת גן, פתח תקווה, חולון, הרצליה. תהלים קי''ח, כ''ב: "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה".

שדרות "אפיקים" בגבעתיים. תהלים קכ''ו, ד': "שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב".

רחוב "מעלות" בחולון (ט''ו "שיר המעלות").

שכונת "רומֵמָה" בירושלים, בכניסה לירושלים (מכביש מספר 1). בשכונת "רוממה" ממוקם בניין הטלויזיה הישראלית. בית ספר "רוממה" בירושלים. תהלים קי''ח, ט''ז: "יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל".

הישוב "ראש פינה" בצפון הארץ, צפונית לצפת. תהלים קי''ח, כ''ב: "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה".

מושב "צרופה" בצפון הארץ. קצת דרומה מעתלית ונווה ים. "צרופה" מלשון צרוף ומזוקק וגם מלשון צֵרוף של אנשים ביחד. תהלים י''ח, ל''א: "הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה"... תהלים קל''ז, ק''מ: "צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד, וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ".

בית ספר "מעלות" בראשון לציון. תהלים ק''כ, א': "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת"... ועוד (ראה לעי''ל בשמות רחובות).

ליד כפר עציון ולא רחוק מבית לחם. שמור אותי כשמירת האישון-הגלגל השחור שבעֵין האדם. כמו שהעין המאפשרת את הראיה היא כל כך חשובה ויקרה מפז. תהילים י''ז, ח': "שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי".

ישוב בצפון הארץ, קצת לפני עתלית. עם ישראל כאבן אשר בזו לה הבונים-הבנאים, והנה היתה לראש פינה, כלומר: ליסוד הבניין כולו. תהילים קי''ח, כ''ב: "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה".

הוא שם של בן הלקוח מבעל חיים (בעצם מאַיָלָה). אַיָּל - הוא שם כולל לאַיָּל ואַיָּלָה. רש"י: "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג" - דבר הכתוב בזכר ובנקבה. אמרו רבותינו: האַיָּלָה הזאת חסידה שבחיות, וכשהחיות צמאות למים הם מתכנסות אליה שתתלה עיניה למרום. ומה היא עושה? חופרת גומה ומכנסת קרניה לתוכה וגועה, והקב"ה מרחם עליה והתהום מעלה לה מים. תהלים מ''ב, ב': "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים", כמו האילה המשתוקקת לאפיקי המים, כך נפשי מתשוקקת אליך אלקים.

הכוונה לכח, אומץ, עוז וחוזק. אֱיָל - הוא גם שם של בן. תהלים פ''ח ד'-ה': "כִּי שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי, וְחַיַּי לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ. נֶחְשַׁבְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר, הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל", נחשבתי לגבר בלי כח. אֱיָלוּתִי - הכוונה לכך: שה' הוא כוחי וחוזקי. תהלים כ''ב, כ': "וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה".

תהלים כ''ז א': "יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי - מִמִּי אִירָא? יְיָ מָעוֹז חַיַּי - מִמִּי אֶפְחָד?". "יְיָ אוֹרִי" - הלא ה' מאור לי בעת צרה, אם כן - ממי אירא? (מצודות דוד). "יְיָ אוֹרִי" - ה' הוא האור שלי. "יְיָ מָעוֹז חַיַּי" - ה' הוא החוזק והעוצמה שלי. כל החוזק של חיי בא רק מה', לכן - ממי אפחד?

אומץ, גבורה, העזה, כח, שבח, הלל, מחסה, מבצר, מגן, פאר, הוד, הדר. תהילים פ''ד, ו': "אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם".

שמות בנות הלקוחים כפי הנראה מ"תהלים":

"אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר": שם של בת (נקבה) בימינו, כוכב הבוקר, ראשית הזריחה. כינוי לאסתר המלכה, כינוי לגאולת עם ישראל אשר תתחיל להאיר בסיום החושך הכבד (בסיום הצרות הקשות - יזרח אור הגאולה). תהלים כ''ב, א': "לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד".

אַיָלָה היא נקבת האַיָּל. "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם", תהלים מ''ב, ב'.

אַיָלָה (כשם בעל החיים) - זה הוא שם מאוד קדוש. אַיָלָה הוא שם הכולל בתוכו פעמיים את שם ה': א-ל, י-ה. כמו כן השם: אֵלִיָה. אַיָלָה הוא גם כינוי לשכינה הקדושה.

בת ציון - שם של בת. תהלים ט', ט''ו: "לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן, אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ".

תהלים ל''ג, א': "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה"... תהלים מ', ד': "וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּה לֵאלֹקֵינוּ"... תהלים ס''ה, ב': "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה"... תהלים ק', ד': "בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה"... תהלים קי''ט, קע''א: "תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה"... תהלים קמ''ה, א': "תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹקַי הַמֶּלֶךְ"... תהלים קמ''ז, א': "הַלְלוּיָ-הּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹקֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה"... תהלים קמ''ח, י''ד: "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו"...

"תְהִלָה" הוא גם שם ספרו של הסופר הישראלי ש. י. עגנון ע''ה, חתן פרס נובל לספרות. הספר מתאר את "תְהִלָה" גיבורת הספר הזקנה והצדקנית... קרוב לודאי ששמה של הגיבורה: "תהלה" לקוח מהתהלים.

אודי-ה הוא שם של בת. תהלים קי''ח, י''ט: "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָ-הּ, זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ"...

בנק "טפחות" למשכנתאות - משלמים את המשכנתא בכל חודש טפח (קצת) ועוד טפח (ועוד קצת, בתשלומים, עד אשר אחרי הרבה טפחות הדירה שלנו). תהלים ל''ט, ה'-ו': הוֹדִיעֵנִי יְיָ קִצִּי, וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא, אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי. הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי, וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ"... "טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי" - נתת לי את חיָי באופן מוגבל, כמה טפחות (טפחים) וזהו. טפח ועוד טפח והחיים נגמרים. טפח - זהו סמל לדבר קטן ומועט, טפח זו גם - מידת אורך: ברוחב כף היד.

הנה מדדת את יָמָי במידה מוגבלת של טפחות (החיים קצרים יחסית), "וְחֶלְדִּי" - וקיומי בעולם הזה, הוא "כְאַיִן נֶגְדֶּךָ" - חיי האדם הם כה אפסיים, כאַין וכאפס לעומת נצחיות הבורא, אשר היה, הווה ויהיה לנצח נצחים. תוחלת חיי האדם היא בדרך כלל 70 שנה ובמקרה הטוב 80 שנה, אשר חולפים במהירות: "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה" (תהלים צ', י').

"יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ"... - ברכה מקובלת לברך את הציבור ע''י רבנים, לברך את בני המשפחה וכו' וגם כנגד עין הרע. תהלים קט'''ו, י''ד-ט''ו: "יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".

מַסוק - הליקופטר, כלי טייס שנוסֵק לשמים (ממריא, עולה, מתרומם למעלה). קרוב לודאי שמקור המילה "מסוק" הוא מספר התהלים. תהלים קל''ט, ז'-ח': "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ, וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה"... אין אפשרות לברוח מהקדוש-ברוך-הוא או להסתתר מפניו, כיון שה' נמצא בכל מקום, כבודו מלא עולם. אפילו אם הייתי יכול לנסוק - להתרומם ולעלות לשמים (וזה מה שהמסוק עושה - הוא נוסק לשמים), הרי גם שם נמצא הקדוש-ברוך-הוא ובכל מקום.

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" - השיר המפורסם וגם ריקוד עַם ישראלי, המוכר מזה עשרות שנים לילדים ומבוגרים כאחד: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"... הוא למעשה פסוק תהלים אשר הולחן בימינו! תהלים קל''ג, א': "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד".

כמה טוב וכמה נעים כאשר כל ישראל מאוחדים, ויושבים ביחד תחת מלכות אחת. מובא בזוהר הקדוש שהמילה "גם" (גם יחד) באה לרבות את השכינה הקדושה, המצטרפת אל הציבור הנמצא באחדות.