התהלים של דוד המלך הוכנסו ושולבו ע''י גדולי ישראל של כל הדורות, בכל הזמנים והמועדים, ומקיפים את היהודי בקביעות, ביומיום ובכל אורח חייו החל מלידתו (תהלים ליולדת וכו') ועד רגעיו האחרונים בעולם הזה.

פסוקי תהלים ומזמורי תהלים נמצאים בכל התפילות: שחרית, מנחה וערבית, פסוקי דזמרה, בברכת המזון, בקבלת שבת, בנוסח ה"קידוש", בנוסח קריאת "שמע" שעל המיטה, ב"הלל", ב"סליחות", בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים, בהגדה של פסח, בשמחות, במועדים ולהבדיל - בעת צרה, בצער פרטי וכללי שלא יבוא, בהלווית המת שלא נדע, כדי לגרש ממנו המקטרגים והמזיקים, ביום השנה (יורצייט), בתעניות, בתיקון "הכללי" ובתיקונים רבים, בתפילה לרפואת החולה, בחגים, ליד הכותל המערבי, ליד קברי צדיקים ועוד...

היהודי אומר תהלים לפני חתימת עסקה, לפני יציאה לדרך רחוקה, לפני נסיעה ארוכה, לפני דיון משפטי, לפני אישפוז, ניתוח, כשמישהו חולה חס וחלילה, לפני מבחן חשוב... זה נותן ליהודי כח, עידוד ורוגע פנימי.

התהלים משולבים לשמירה בקריאת "שמע" שעל המיטה לפני השינה: "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן"... ועוד פסוקים מהתהלים.

כל חודש אלול ועד שמיני עצרת מסיימים התפילה בפרק כ''ז בתהלים: "לְדָוִד, יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא, יְיָ מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד"... וכו'.

בליקוטי מוהר''ן מובא: שעיקר הוראת התשובה של דוד המלך על ידי ספר תהלים, שאמר בהתעוררות גדולה מאוד וברוח הקודש, עד שכל אחד ואחד כפי מה שהוא, יכול למצוא עצמו בספר תהלים ולזכות לתשובה על ידי אמירת תהלים. ולכן, בימי אלול עוסקים באמירת תהלים.

בכל יום של ימי החול, מראש חודש אלול ואילך, אחר התפילה אומרים בציבור עשרה מזמורי תהלים שכוחם רב במעלתם ובסגולתם, שהרי הרגיל בתהלים דוחה כל מיני פורעניות ופגעים רעים מעליו ובני ביתו ומשפחתו ומכל בני דורו, ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות, רחמים וחסדים, ואין לך דבר להגן מפני המזיקים כאמירת "קדיש" על התהלים.

אחר תפילת ערבית בליל יום הכיפורים, נהגו לומר ארבעה מזמורים ראשונים שבספר תהלים, ובהם סגולה לשמירה מפני טומאת קרי. ורבים נהגו להשלים כל ספר תהלים שכלול בו הכל: שבחים לה' יתברך, התעוררות תשובה ובקשת מחילה וסליחה, והכל חיברן דוד ברוח הקודש, מיד ה' השכיל, והעוסק בהם כעוסק בתפילה וכעוסק בהלכות עמוקות שבתורה, שכך ביקש דוד מלפני הקדוש-ברוך-הוא, כמו שאמרו חז''ל.

רבים נוהגים להיות ערים כל הלילה, ואומרים "תיקון" וקורין במשנה תורה ומשלימים ספר תהלים ומחברים את הלילה והיום בתורה ובתפילה...

סגולה גדולה לקרוא ספר תהלים בראש חודש אדר.

זהו יום מאוד מסוגל לקבלת תפילות עם ישראל, ויאמר תהלים, ויקפיד לומר פרק כ''ב: "לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר". לפי חז''ל: אסתר נקראת "אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר" ("אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר" זה החושך הכבד שאחריו מגיע האור הגדול וזה גם כינוי לגאולת ישראל).

וכן נוהגים לומר תהלים בשבועות, שהוא יום ההילולא של דוד המלך עה''ש (שמחת הרגל).

מנהג שחתן ביום חופתו מסיים כל התהלים (הנהגת בעל קול ארי' ז''ל).

באגרות קודש כרך ה' מובא מענה לבקשה: ...על דבר איזה הכנה רוחנית לרגלי חתונתה. הנה לא שמעתי בזה שמועה ברורה, אבל יודע הנני שאומרים כמה וכמה מזמורי תהלים... לכן כששואלים אותי על דבר זה, הנני מורה לכלה לומר את כל התהלים כולו, ביום חתונתה...

מנהג ירושלים לומר כל ספר תהלים בערב ראש חודש.

מובא באגרות קודש כרך י''א: ...ומנהג בכל תפוצות ישראל להרבות בשבת ויום טוב באמירת תהלים.

תהלים בתענית דיבור תענית דיבור = 65 אלף תעניות !!!

בתהלים "איש מצליח" מובא שתענית דיבור היא מצווה נשגבה לכפרת עוונות, וחשובה ושקולה כנגד שישים וחמש אלף תעניות (צומות)!

בתענית דיבור לא מדברים כל היום אלא רק דברי תורה, וקוראים במשך היום שלוש פעמים את כל ספר התהלים. ומתכוונים להתחרט על המעשים הלא טובים, להתוודות ולהרהר בתשובה שלמה לפני ה' יתברך על חטאים ופשעים, ועל ידי הלימוד החטאים נתקנים ונמחקים. תענית דיבור מועילה לאדם יותר מכל מני תעניות וסיגופים וגם אינה מחלישה את גופו, נמצא שזה טוב לגוף וטוב לנשמה.

בסידור ר''י יעבץ, מובאים מזמורי התהלים אשר קוראים לעצירת הגשמים: יז, כה, לב, פו, קג, קה, קח, קכ, קכא, קכג, קכד, קל, קלו, ואחר כך "יהי רצון" מיוחד.

ידוע שקריאת התהלים לפי אותיות שמו של האדם כפי שמובא בתהלים מזמור קי''ט, יכולה לפעול פעולות עצומות בשמים ולבטל גזרות ולהעלות את הנשמה של האדם בעולם הזה וגם אחרי 120 שנה גם בעולם הבא, לפתוח ארובות השמים ולבקוע חלוני רקיע, להעלות את תפילתו לפני אבינו שבשמים, ומסוגל רבות לכל צרה שלא תבוא.

זו הסיבה שקוראים מזמור קי''ט עם אותיות שמו (ושם אמו) עבור החולים ולהבדיל עבור הנפטרים באזכרה וכו' כדי להכרית את המקטרגים מעליו, ומעל כל ישראל. לדוגמא: אם שמו יצחק ושם אמו הדסה - יצחק בן הדסה. יקרא בפרק קי''ט את כל הפסוקים המתחילים באותיות: י'צ'ח'ק' ב'נ' ה'ד'ס'ה'.

בסיום תפילת "שמונה עשרה" ולפני "יהיו לרצון", אומר פסוק (יכול מהתהלים ומכל התנ''ך), המתחיל - באות הראשונה של שמו, ומסתיים - באות האחרונה של שמו, או פסוק אשר שמו מופיע בו. לדוגמא: שולמית. פסוק המתחיל באות ש' ומסתיים באות ת' - שולמית. פסוק כזה מופיע בתהלים קל''ד, א': "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת".

ועל ידי אמירת הפסוק המתחיל באות הראשונה של שמו ומסתיים באות האחרונה של שמו, בכך ממלא האדם את שמו בתוכן רוחני, וביום הדין הנשמה מבינה בִּדברים רוחניים שהם הנשארים לעולם הבא.

כל מילה של קדוּשה בוראת מלאך טוב, ובכל פעם שאומר את הפסוק הוא זוכה להרבות את זכויותיו הרוחניות ואת זכויות כל עם ישראל, שהרי כל ישראל ערבים זה לזה, וכל עם ישראל הם כגוף אחד שלם. ויש באפשרותו של כל יחיד להגדיל את מספר המלאכים הטובים שלו המסנגרים עליו ומגינים עליו, ובכך הוא מגדיל גם את מספר המלאכים המגינים על כל עם ישראל. או אומר פסוק אשר שמו מופיע בו, לדוגמא: שולמית, השם שולמית מופיע בשיר השירים פרק ז', א': "שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם".