ספר התהלים כשמו כן הוא - ספר שירי שבח ותהלה לקדוש-ברוך-הוא. דוד המלך היה אמור להיוולד נפל ולחיות רק שלוש שעות, ואדם הראשון הכיר את מהות הנפל הזה וראה שיש בו עוצמה ותפקיד לנצח נצחים, לכן ביקש מאת ה' להחיות את דוד המלך, ונתן לו במתנה 70 שנה מחייו. מאחר שאדם הראשון היה כלול מכל נשמות עם ישראל, דוד המלך אשר קיבל את 70 שנות חייו ישירות מאדם הראשון במתנה, גם הוא כלול מכל נשמות עם ישראל, לכן התהלים שחיבר דוד המלך "מדברים", נוגעים ומתחברים לכלל ישראל, שהם בעצמם ניצוצות נשמת אדם הראשון.

ספר התהלים כולל את כל המאורעות אשר ארעו לישראל בעבר ועד הגאולה לעתיד לבוא, במהרה בימינו, אמן. הרד''ק ב"מאור ושמש" פרשת משפטים מביא: דוד המלך היה מתפלל על כל העניינים שצריכים ישראל עד ביאת משיחנו. על החולים שיתרפאו, על הבריאים שלא יחלו, ועל פרנסתם שיתברכו ולבטל מהם כל גזירות קשות. במדרש תהלים י''ח נאמר: ר' יודן בשם ר' יהודה אומר, כל מה שאמר דוד בסִפרו, כנגדו וכנגד כל ישראל אמָרו וכנגד כל העתים אמָרו. מאחר שעברו על דוד המלך כל המאורעות של האדם לטוב או לרע, ועל כולם היה ראוי לעשות שירים ותשבחות לקב''ה, לכן ראוי שיהיה ספר התהלים של דוד המלך בכיס של כל אדם מישראל ושגור בפיו, כי ימצא בו כל התהלות הראויות לכל דבר.

ומאחר שדוד המלך היה מכָוֵן תמיד ברוח הקודש, שהרי היה עוסק עד חצות הלילה בָּתורה, ומכאן ואילך בשירות ותשבחות, גם כאשר חזר ואמר את המזמור שכבר נאמר על ידו ברוח הקודש כאשר חיבר את התהלים, בכל פעם שאמר שוב את אותו מזמור היה אומרו שוב ברוח הקודש. ולכן, כותב הליקוטי מוהר''ן ב': צריך אדם לראות את עצמו בתוך כל מזמורי התהלים שנאמרו בשביל כלל ישראל, בשביל כל אחד ואחד בפרט. וכל מלחמות היצר שיש עליו וכל מה שנעשה עמו, הכל מפורש ומבואר בספר תהלים, כי עיקרו נאמר על מלחמות היצר הרע וחיילותיו שהם עיקר אוייבי האדם, ורק על מלחמות אלו נתייסד ספר תהלים. ועיקר התקרבות באמירת תהלות ושאר תחינות ובקשות, לפרוש שיחתו בינו לבין קונו ולבקש רחמים מלפניו שיקרבהו לעבודתו יתברך. ומאחר שדוד היה קם בחצות הלילה ועוסק בשירות ותשבחות עד שעלה השחר, נהגו ברוב תפוצות ישראל לומר תהלים בציבור בכל יום, לעורר את הרחמים ולהגביר את חסדי דוד הנאמנים.

בספר בראשית נאמר: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם"... במדרש בילקוט שמעוני מובא: מלמד שהעביר הקב''ה לפני אדם הראשון את כל הדורות, את כל האנושות כולה, וראה אדם הראשון בתוכם נשמה זוהרת במיוחד. שאל אדם הראשון: מי זה שנשמתו כל כך זוהרת ויפה? והראהו הקב''ה את דוד המלך שהיו חקוקים לו שלוש שעות. כלומר: דוד המלך היה אמור להיוולד נֶפֶל וקצבו לו רק שלוש שעות של חיים. אמר אדם הראשון לפני הקב''ה: רבונו של עולם, לא תבוא תקנה לזה? האם אין לו לדוד המלך סיכויים לחיות יותר משלוש שעות? אמר לו הקב''ה: כך עלתה במחשבה לפנַי. אמר לו אדם הראשון: כמה ימי שני חיי? (כמה חיים מוקצבים לי?) אמר לו: אלף שנים. אמר לו: יש מתנה ברקיע? האם אפשר לתת מתנה? אמר לו הקב''ה: הן. אמר לו אדם הראשון: 70 שנים משנותַי יהיה למזל זה, ברגע זה אני תורם 70 שנה מחיי לאדם זה שאמור לחיות רק שלוש שעות. מה עשה אדם הראשון? הביא השטר וכתב עליו שטר מתנה, וחתמו עליו: הקב''ה והמלאך שר הפָּנים ואדם הראשון. כראיה למדרש אנו מוצאים בספר תהלים מ' פסוק ח': "הִנֵּה בָאתִי, בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי", באיזה אופן באתי לעולם? על פי מגילת ספר שראה אדם הראשון, שהיה כתוב עלי.

אדם הראשון הכיר את מהות הנפל הזה, וראה שיש בו עוצמה ותפקיד לנצח נצחים, לכן ביקש מאת ה' להחיות את דוד המלך ונתן לו במתנה 70 שנה מחייו. אמר אדם הראשון: רבונו של עולם, יפיוּת זו מלכוּת וזמירות הללו נתונות לו במתנה שבעים שנה, שיחיה ויהא מזמר לפניך.

יפיוּת זו - זה דוד המלך שנאמר עליו: אדמוני עם יפה עיניים. מה הוא אדמוני עם יפה עיניים?

אדמוני - לאדמוני יכולה להיות נטיה לשפיכות דמים כיון שאדמוני מבטא גם אופי, מזג. אין אפשרות להלחם נגד טבע המוטבע באדם, אך אפשר לעדן את הכוחות הללו ולתעֵל אותם לָכיוון החיובי. אמנם דוד המלך הוא אדמוני ויש בו מידת שפיכות דמים, ולכן לא יכל לבנות את בית המקדש "כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי" (דברי הימים א' כ''ב), אבל דוד המלך הוא אשר הכין את כל הרקע הבטחוני והגשמי לבניית בית המקדש, כיון שכל מהותו של דוד המלך היתה כפופה לדברי חכמים לפי מה שהורו לו האורים והתומים. דוד המלך נלחם את מלחמות ה', בעקבות נצחונותיו על אוייבי ישראל, הביא שקט ובטחון שהם הכרחיים לבניית בית המקדש, חפר את יסודות בית המקדש ואף הכין בעצמו שפע חומרים לבניית בית המקדש: כסף, זהב, עצים... "הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ, הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה וַהֲנִחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב, כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו, הוּא יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי" (דברי הימים א' כ''ב).

יפה עיניים - הכוונה לעין טובה, העיניים הם ראי הנשמה. ה"כלי יקר" מבאר: שאין מדובר בעיניים גשמיות, אלא במשמעות פנימית. כשיש עין טובה אז בודאי מצויות גם שאר מידות טובות. הסנהדרין נקראים "עיני" העדה, כלומר: תפקיד הסנהדרין להוביל את העם למקום שאליו הם צריכים להגיע וכמובן שאין הכוונה לעיניים גשמיות.

יש המפרשים לפי מה שכתוב בזוהר ר''ו ב': שעיני דוד היו מצויירים מכל מני גוונים. ולא היתה עין יפה בעולם כמו של דוד, וכל גווני העולם היו מנצנצים בה. וכשהיה דוד מסתכל באיש צדיק היה הצדיק שמח, וכשהיה דוד מסתכל בפני רשע, היה הרשע לוקה בכל מני צרעת (מובא בילקוט מעם לועז, שמואל א').

מלכוּת - מלכותו של דוד המלך אין לה סוף, היא באה מהאדם הראשון. חז''ל אומרים שאדם הראשון היה מסוף העולם ועד סופו, כלומר: שהיו כלולים בו כל נשמות העולם שהיו בעבר, בהווה, ושיהיו בעתיד עד סוף כל הדורות. מאחר שאדם הראשון נתן לדוד המלך 70 שנה משנותיו, אז ממילא יש בדוד המלך ניצוצות של כל עם ישראל עד סוף כל הדורות, ומלכותו היא אינסופית. דוד מלך ישראל חי וקיים, עוצמתו נמשכת עד היום ולנצח נצחים.

זמירות - דוד המלך נעים זמירות ישראל. מובא במסכת פסחים: כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהלים, כנגד עצמו אמרם. רבי יהושע אמר: כנגד כל ישראל אמרם. כאשר כל יהודי ויהודי קורא מזמור תהלים, הוא מרגיש כאילו המזמור חובר עבורו, ממש עבור בעייתו הספציפית.

לא יפלא הדבר שהיהודי העומד בכל מקום ומקום, וללא קשר למידת הידע שיש לו ביהדות, וגם אם אינו מבין את המילים הקשות לעתים של ספר התהלים - הוא מרגיש למרות הכל שהוא שייך, הוא חלק מנשמת דוד המלך ומכל נשמת עם ישראל. כיון שדוד המלך הוא חלק מנשמת אדם הראשון, ואדם הראשון הוא נשמת כל עם ישראל.