במאמר ה' נברא כל העולם - העולם נברא בכח הדיבור והמילים. הקדוש-ברוך-הוא אמר, "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים"... והעולם נברא - "וַיְהִי כֵן"... בבראשית פרק א' מובא:

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים: יְהִי אוֹר - וַיְהִי אוֹר...

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים: יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם... וַיְהִי כֵן...

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים: יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה - וַיְהִי כֵן...

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים: תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ - וַיְהִי כֵן...

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ - וַיְהִי כֵן...

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם...

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים: תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ - וַיְהִי כֵן...

בשם מ''ב נבראו שמים וארץ, בכח הדיבור והאותיות. ואסור לבטא את מ''ב (42) האותיות!

42 האותיות בהן נבראו שמים וארץ (אסור לבטא): (אבג יתץ), (קרע שטן), (נגד יכש), (בטר צתג), (חקב טנע), (יגל פזק), (שקו צית).

לגבי שם מ''ב המורכב משש אותיות, מובא בספר השל"ה הקדוש, מסכת פסחים, פרק נר מצוה, נח: כתב רבי שמעון בר יוחאי ע"ה, שכל שם שיש בו שש אותיות - הוא נגד שש כנפים שבשרפים. ועל זה נאמר בישעיהו פרק ו': "שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד". ואמר ששֵם זה טוב להזכירו בלילה קודם שנתו, וכן האדם סמוך לפטירתו, כי על ידי כנפים אלה כתוב בישעיה: "בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף". בשתים - יכסה פניו, ובשתים - יכסה רגליו, ובשתים - יעופף הנשמה למעלה, ותזכה להינצל ממלאכי חבלה ומכל מזיקין, ותזכה לחיי עולם הבא. כשמתפללים תפילה זו משגיחים באלו הששה שמות הכתובים מהצד, אבל חס וחלילה לאומרם.

וקבלתי שהמשמרים את המת ויושבים סביבו מרגע המיתה עד שיכוסה בעפר בתוך הקבר, ישבו בתכיפות סביבו בחוזק, שלא יכנס אויר חיצוני ביניהם, והם יזכירו תמיד זו התפילה (שם מ''ב) בלי הנחת רגע, ולא ימעיט אפילו אלף פעמים:

אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדֻלַּת יְמִינְךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ)

קַבֵּל רִנַּת, עַמְּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן)

נָא גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם (נג"ד יכ"ש)

בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג)

חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע)

יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק)

שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת)