במסכת בבא בתרא מובא: ישב רבי יוחנן ודרש: עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהן שלושים על שלושים, וחוקק בהם עשרים על עשרים ומעמידם בשערי ירושלים. ליגלג עליו אותו תלמיד: וכי היאך יתכן אבנים יקרות בגודל כזה? הלא אנו בגודל ביצה לא מוצאים?

לימים שקעה ספינתו של התלמיד בים, וירד למעמקים, וראה מלאכי השרת מנסרים אבנים טובות ומרגליות שהם שלושים על שלושים וחקוק בהם עשרים על עשרים. שאל אותם: למה אלה? אמרו לו: שעתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים. בא אותו תלמיד לפני רבי יוחנן וסיפר את אשר ראה. אמר לו: לא ראית - לא האמנת? מלגלג אתה על דברי חכמים? נתן בו את עיניו ונעשה גַל של עצמות.