לעיני דוד מתגלה מחזה מרתית: הוא רואה את מלאך ה' העומד בין הארץ לשמים ובידו חרב שלופה ונטויה על ירושלים להשחית, "וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ יְיָ עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִָם. וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַּׂקִּים עַל פְּנֵיהֶם"

המלאך שולח את ידו לשחת את ירושלים וה' ניחם על הרעה, "וַיִּשְׁלַח יָדוֹ הַמַּלְאָךְ יְרוּשָׁלִַם לְשַׁחֲתָהּ, וַיִּנָּחֶם יְיָ אֶל הָרָעָה וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם: ...הֶרֶף יָדֶךָ. וּמַלְאַךְ יְיָ הָיָה עִם גֹּרֶן הָאֲרַוְנָה הַיְבֻסִי"

"וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹקִים מַלְאָךְ לִירוּשָׁלִַם לְהַשְׁחִיתָהּ וּכְהַשְׁחִית רָאָה יְיָ וַיִּנָּחֶם"... (דברי הימים א', כ''א, ט''ו). הרד"ק: רָאָה - כי רבים מתו וניחָם על הרעה. ובדברי רבותינו ז"ל מובא: מה ראה? רָאָה - את אפרו של יצחק, כי באותו הגורן העלה אברהם את יצחק בנו.

אמרו חז''ל בפרקי דרבי אליעזר: שהמלאך המשחית קינח את חרבו בטליתו של דוד המלך. וכיון שראה דוד את חרבו של המלאך, לא היה בו כח, והיו כל איבריו מרתתין עד יום מותו, שנאמר: "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ" (מלכים א', א', א'). וזו גם אחת הסיבות החשובות לכך שהביאו לדוד המלך את אבישג השונמית, כדי להסיח את דעתו מהמראה הנורא של המלאך המשחית אשר קינח את חרבו בטליתו של דוד המלך. "וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ. וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד, וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ. וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ"

דוד אומר אל ה' שרק הוא זה שחטא, ורק הוא זה הראוי להענש ולא כל העם: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְיָ בִּרְאֹתוֹ אֶת הַמַּלְאָךְ הַמַּכֶּה בָעָם, וַיֹּאמֶר: הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי, וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשֹוּ? תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי". דבריו של דוד מורים על כח התשובה ומעידים על גדולתו ואהבתו של דוד המלך לעם ישראל, בדומה לאהבתו העצומה של משה רבינו ע''ה לעם ישראל.

ביום ההוא בא גד הנביא אל דוד המלך ואומר לו: להקים מזבח לה' בגורן אֲרַוְנָה היבוסי (שבהר הבית), "וּמַלְאַךְ יְיָ אָמַר אֶל גָּד לֵאמֹר לְדָוִיד: כִּי יַעֲלֶה דָוִיד לְהָקִים מִזְבֵּחַ לַ יְיָ בְּגֹרֶן אָרְנָן (הוא אֲרַוְנָה) הַיְבֻסִי" (דברי הימים א', כ''א, י''ח). לפי המלבי"ם: המלאך נראה במקום הגורן ששם מקום הרפואה למגפה.